וקנין ואח' נ' וואלה טורס בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובעים רכשו ביום 24.7.11 מהנתבעת חבילת נופש לרומא. בחבילה נכללה טיסת יציאה מתל אביב לרומא ביום 31.7.11 בשעה 9:00 בבוקר, וטיסת חזרה ארצה ביום 4.8.11. החמצת טיסת היציאה מתל אביב היא זו שעומדת בבסיסה של תביעה זו.

2.התובעים טוענים כי ביום 28.7.11 הם התקשרו לנציג הנתבעת, סוכנת תיירות, על מנת לאשר את מועד טיסתם. באותה שיחה אישר הנציג שהטיסה תצא משדה התעופה בן גוריון ביום 31.7.11 בשעה 9:00, כמתוכנן.

3.ביום המיועד הגיעו התובעים לנמל התעופה בן גוריון בשעה 4:45 וגילו, לתדהמתם, כי מועד הטיסה הוקדם לשעה 4:50 , והיא כבר יצאה לדרכה.הם טלפנו מיד לנתבעת, על מנת לברר את פשר השינוי. מנהל הנתבעת השיב כי אין להם אלא להלין על עצמם, כיוון שלא הדפיסו מבעוד מועד בביתם את כרטיס הטיסה האלקטרוני. הוא הציע כי יטוסו לרומא באותו יום, בשעה 20:00. תשובה דומה, אם כי בצורה פוגענית ומעליבה, שמעו התובעים ממנהלת בשם שירי. התובעים, שסברו כי קבלת ההצעה תביא לאבדן יום נופש שנכלל במסגרת חבילת הנופש, סרבו לה ושבו לביתם.

4.התובעים הגישו תביעה בסך 7,160 ₪. סכום זה מורכב מסכום חבילת הנופש בסך 4,660 ₪, הוצאות ומזון בסך 700 ₪ ונזק לא ממוני.

5. לטענת הנתבעת, ביום 24/7/2011 הודיע לה המוביל המספק שירותי תיירות, חברת השטיח המעופף בע"מ, כי חל שינוי במועד הטיסה, וזו תצא לדרכה בשעה 4:50. הנתבעת ניסתה פעמים אחדות להתקשר לתובעים אך הטלפון הנייד שלהם לא היה זמין. הנתבעת שלחה לתובעים הודעה באמצעות הדואר האלקטרוני.

6.הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד חברת השטיח המעופף בע"מ. לטענתה, הצד השלישי הוא שאישר את ההזמנה, הוא שהנפיק את כרטיסי הטיסה והוא זה אשר קיבל את התמורה עבור הכרטיסים. לטענת הצד השלישי, הודעה על הקדמת הטיסה נעשתה כבר ביום 24/7/2011. לטענתו, היה זה באחריותה של הנתבעת להודיע לתובעים אודות שינוי מועד הטיסה. הצד השלישי אף טען כי הכספים ששולמו על ידי התובעים הועברו על ידו לגורמים אחרים, כגון חברת התעופה ובית המלון.

7.בדיון העלו הצדדים את טיעוניהם. התובעת מס' 1 חזרה על האמור בכתב התביעה, הדגישה את השיחה הטלפונית שהייתה ביום הטיסה עם סמנכ"לית הנתבעת בשם שירי, ואת היחס המזלזל שקיבלה ממנה. התובעת הכחישה את טענת הנתבעת לפיה הודע לתובעים על שינוי שעת הטיסה באמצעות דואר אלקטרוני. היא טענה כי ביום 28/7/11 יצרה קשר עם הנתבעת על מנת לברר פרטים על הביטוח ושעות הטיסה, ונענתה כי אין שינוי במועד הטיסה. בחקירתה הנגדית הודתה התובעת כי לא הדפיסה את כרטיסי הטיסה האלקטרוניים וגרסה כי אין חובה לעשות כן. היא ציינה כי הסתמכה אך ורק על אישור ההזמנה ולא טרחה לפתוח את הכרטיס האלקטרוני.

8.נציג הנתבעת הסביר כי כאשר נעשה שינוי בשעת טיסה, הנתבעת מעדכנת את לקוחותיה. נציג זה הציג כראיות העתקי הכרטיסים האלקטרוניים ושני ממסרים (אס אם אס) שנשלחו לתובעים בעניין זה ביום 24/7/2011.

9.העדה מטעם הצד השלישי העידה כי הודעה על שינוי שעת הטיסה נמסרה לנתבעת.

10.על גבי כרטיס הטיסה האלקטרוני שצירפו התובעים נרשם:

"המוביל אינו ערב לזמנים הנקובים ... הזכות בידי המוביל ללא הודעה להשתמש במובילים או בכלי טיס ממלאי מקום".

ניסוח זה מעיד בבירור כי מדובר בטיסת שכר. עולה מכך כי התובעים ידעו שהם רוכשים טיסת שכר. יתרונה של טיסת שכר הוא במחירה הזול יחסי לעומת טיסה סדירה, אך וחסרונותיה ברורים: היעדר התחייבות לשעות הטיסה וזהות המוביל. על טיסת שכר נאמר פעמים רבות כי "מי שמבקש ליהנות מן היתרון של כרטיס מוזל, מקבל על עצמו מניה וביה את החסרון של לוח זמנים שאינו ודאי." (תק (ת"א) 10248/06 סעדון דני נגד חברת צבר תיירות נופש ואירועים בע"מ (פורסם בנבו)) . עוד נקבע בפסיקה כי "נוסעים הבוחרים לרכוש כרטיס מוזל לטיסת שכר, נוטלים על עצמם את הסיכון כי עלולים לחול שיבושים במועדי הטיסות" (בר"ע 1293/07 השטיח המעופף בע"מ נגד ראובן ניב (פורסם בנבו)).

11.סעיף 2 לחוק התובלה האווירית, התש"ם (1980) (להלן – חוק התובלה האווירית) קובע כי על תובלה אווירית בין שתי מדינות החתומות על אמנת ורשה תחול האמנה. מדינת ישראל חתומה על האמנה והיא חלה במקרה הנוכחי. סעיף 19 לאמנה קובע כי האחראי לאיחור בהובלת נוסעים או כבודה הוא המוביל האווירי. בסעיף 20(1) נקבע פטור במקרים בהם נקט המוביל את כל האמצעים הדרושים למניעת הנזק. מהסדר זה עולה היעדר אחריות לסוכנים למיניהם המוכרים את טיסות המוביל האווירי, אולם אם התרשל הסוכן כלפי הנוסע, יחוב הוא בגין רשלנותו (בר"ע 1293/07 הנ"ל). אם הנתבעת לא מסרה לתובעים הודעה מראש על הקדמת שעת הטיסה, תקום לה חובה בנזיקין.

12.במקרה בו עסקינן, היה על הנתבעת לוודא שתובעים משאירים פרטים לצורך התקשרות, בין אם המדובר במספר טלפון או כתובת דואר אלקטרוני. על התובעים להשאיר בידי הנתבעת מספרי טלפון באמצעותם יוכלו לקבל מסרונים ולבדוק אם חל שינוי כלשהו.

13.נציג הנתבעת לא כפר בטענת התובעים לפיה הם התקשרו ביום 28/7/11 על מנת לאשר את הטיסה ולברר פרטים אודותיה, ונענו כי אין כל שינוי בשעת הטיסה (עמ' 2 לפרוטוקול). הנתבעת לא טרחה להעיד את הנציג עימו שוחחו התובעים ואף לא את הנציג ששלח לתובעים מסרון.

14.על הנתבעת היה לוודא כי התובעים אכן יודעים אודות השינוי בשעת הטיסה, ולא להסתפק, לפי גרסתה, בשליחת מסרון לטלפון שאינו זמין. אף טענת הנתבעת אודות חובת התובעים לוודא את שעת הטיסה בדרך של בדיקת הכרטיס האלקטרוני באמצעות האינטרנט עוד בביתם, לפני מועד הטיסה, אינה פוטרת אותה מהחובה לוודא כי התובעים יודעים על השינוי. אכן, על גבי הכרטיס האלקטרוני מצוין כי על הנוסע להדפיס את הכרטיס ולהביאו לשדה התעופה, אולם אף אם היו התובעים פועלים בדרך זו, ומפיקים בביתם, באמצעות האינטרנט, את הכרטיסים ברגע האחרון, בטרם צאתם לשדה התעופה, עדיין היו מחמיצים את הטיסה, שהוקדמה בשעות ספורות.

15.טענת התובעים בדבר זכאותם למלוא ימי החופשה שהיו כלולים בחבילת התיור איננה יכולה לעמוד. סיטואציה לפיה שינוי מועד טיסת שכר, בדרך של איחור בשעת הטיסה, ולא הקדמתה, עלולה הייתה, במידה והייתה מתרחשת, לגרום לתובעים לאבד כחצי יום של טיול ברומא. במקרה כזה, מאחר והדבר היה בגדר סיכון שנוטל כל מי שבוחר לטוס בטיסת שכר, לא היו זכאים התובעים לפיצוי כלשהו.

במקרה הנוכחי הוצע לתובעים לטוס בשעת ערב של אותו יום. התוצאה הייתה אבדן יום חופשה אחד. כאמור, בטיסות שכר זהו סיכון אותו נוטל כל נוסע הבוחר לטוס בדרך זו. ההצעה לטוס עוד באותו ערב הייתה סבירה, בנסיבות העניין, ונועדה לצמצם את נזקיהם של התובעים. בכך שסירבו להצעה זו, לא קיימו את חובת הקטנת הנזק שרבצה עליהם.

16.התובעים זכאים, איפה, פיצוי בגין אותו חלק מהנופש שנשלל מהם כתוצאה ממחדל הנתבעת ואיננו בגדר נזק סביר הצפוי בגדר הסיכון אותו נוטל כל מי שבוחר לטוס בטיסת שכר. נזק נוסף זה הינו, במקרה הנוכחי, אבדן של חצי יום טיול, בנוסף לעגמת הנפש שנגרמה לתובעים. באשר להשבה, הנני מקבל את טענת הצד השלישי כי הכספים ששולמו על ידי הנתבעים הועברו, ברובם, לספקי שירותי תיירות בישראל ובחוץ לארץ ונוצלו על ידיהם.